לחיות באזור הגאונות שלך
"איזה כיף שאני יכול לנהל שיחות משמעותיות עם העובדים שלי."
זה מה שאחד המנהלים שאני מלווה חשב בזמן שהוא דיבר עובדת שלו.
לחלק מהאנשים זה יכול להישמע שולי או בנאלי,
אבל עבורו זה צעד משמעותי.
למה?
כי לפני שהתחלנו לעבוד ביחד הוא היה מגיע למשרד (במשך שנה כמעט) עם המחשבה ש
״אני חייב להיות איתם קשוח״
״היום אני פוקר פייס״
״אין סיכוי שאני צוחק מהבדיחות שלהם״
למה הוא הגיע עם המחשבות האלה למשרד?
כי במשך הזמן הוא פיתח איזשהי תפיסה על המנהל שהוא צריך להיות,
גם אם היא שונה ב180 מעלות ממי שהוא היום.
תבינו שמדובר באחד המנהלים הכריזמטיים, חייכנים, אנושיים ואמפתיים שיצא לי להכיר.
אחד הפידבקים הכי משמעותיים שהוא קיבל מהסביבה
זה היכולת שלו לעשות את המעבר
ממנהל חברותי, אמפתי וקליל
למנהל אסרטיבי, משימתי עם דדליינים ברורים.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר
שאנחנו יכולים לעשות בתור מנהלים או יזמים
הוא פשוט להיות אותנטיים ולהשתמש בתכונות הטבעיות שלנו,
או כמו שגיא הנדריקס מתאר את זה - להיות באזור הגאונות שלנו.
שתפו אותי בתגובות
מה אזור הגאונות שלכם?
מה הדבר שאתם הכי חזקים בו שאף אחד אחר לא יכול לעשות במקומכם?