ביום שהבנתי מה החוש השישי שלי - פרצתי.
ביום שהבנתי מה החוש השישי שלי - פרצתי.
לכל אחד מאתנו יש חוש שישי.
חוש שייחודי רק לנו.
כזה שמייצר השפעה בלתי רגילה על החיים שלנו ושל אחרים,
כזה שאם רק היינו משתמשים בו יותר החיים היו נהפכים להרבה יותר פשוטים.
לאחד זה יכול להיות חוש היצירתיות שלו.
לשני זה יכול להיות יכולות אופרטיביות וירידה לפרטים הקטנים.
לשלישי זה יכול להיות תקשורת בינאישית וניהול עובדים.
אני קורא לזה החוש השישי,
גיא הנדריקס קורא לזה בספרו 'הקפיצה הגדולה' - אזור הגאונות ( The Big Leap).
אז למה רוב האנשים לא משתמשים בחוש השישי שלהם בתדירות גבוהה יותר?
1. כי רוב האנשים כל כך טובים בלפתור בעיות (שלהם ושל הצוות) עד שהם יוצרים אותן מבלי לשים לב. ואז מעבירים שעות בלפתור בעיות קטנות ללא שום השפעה.
2. כי רוב האנשים מבזבזים עשרות שעות בחודש על משימות שכל אחד אחר יכול לעשות ולפעמים גם יותר טוב מהם.
3. כי אין להם אף אחד שישקף ויפתח בפניהם את היכולת לראות את הדברים בצורה אחרת ולהבין מה החוש השישי שלהם.
ואז מה קורה?
עובר יום ועוד יום,
וככל שעובר הזמן תחושת התסכול והלחץ גוברת,
ואז העבודה מצטברת,
הבעיות גדלות,
עוד פרוייקטים נכנסים,
אנחנו נשאבים פנימה,
ואנחנו לא מצליחים לראות את הסוף.
ואז אנחנו מקבלים את המצב כמו שהוא.
כי ככה גידלו וחינכו אותנו כל השנים,
שלהצלחה יש מחיר כבד ושמישהו חייב לשלם אותה. אין דרך אחרת.
לקח לי זמן להבין שהחוש השישי שלי הוא
היכולת שלי ליצור חיבור כנה ואמיתי עם הבנאדם שיושב מולי
ולשאול את השאלות הנכונות.
מה איתך? כבר מצאת את החוש השישי שלך?
שתף אותי במייל אם כן shai@camino.org.il
ואם לא,
כנראה שאנחנו צריכים לדבר.
שבוע מדהים!